באיזה גיל להגיע למומחה ליישור שיניים?

מתי באמת להגיע לאורתודונט? או ״אבל דוקטור, אמרו לי לחכות שהשן החלבית האחרונה תנשור״

אורתודונטיה ותזמון – באיזה גיל להגיע למומחה ליישור שיניים

תזמון זה הכל בחיים. אנו חוגגים ימי הולדת ומציינים חגים. זוכרים מתי צמחה השן הראשונה, מתי הילד התחיל ללכת ומחכים ליום הראשון לכיתה א׳.

לעיתים, בנוגע לבדיקות רפואיות, חל בלבול: מתי צריך בדיקת שמיעה? מתי עושים חיסון טטנוס? מתי להביא את הילד בפעם הראשונה לרופא השיניים? במאמר זה, אנסה לעשות סדר בכל הנוגע לתזמון הבדיקה הראשונה אצל האורתודונט (באיזה גיל להגיע למומחה ליישור שיניים). כפי שאמרו בסדרת הטלוויזיה 'עספור' טיימינג זה הכל עניין של תזמון.

אורתודונטיה היא קודם כל אבחון

אורתודונטיה זהו תחום המתמחה ביישור שיניים ולסתות, ועוסק באבחון, מניעה וטפול בבעיות הקשורות למיקום השיניים, מבנה הלסתות ומבנה הפנים בכלל. טפול אורתודונטי עשוי להביא לשינוי בריאותי ואסתטי, ולחיוך בריא ומושך, המשפר את ההופעה והביטחון העצמי שלנו.

לא אחת, מטופלים והוריהם חושבים שיש צורך להביא את המטופל ״אחרי שהשן החלבית האחרונה נפלה״. אם נתזמן את נפילת השן האחרונה, הרי שמדובר בממוצע בגילאי 11-13. בפועל, זוהי טעות. בחלק מהמקרים טעות שעלולה לעלות ביוקר.

אז למה לא לבוא אחרי שנופלת השן האחרונה? מדוע זה מאוחר מדי? לבן של השכנה שלי היה ״גשר״ רק בגיל 16…

התשובה נעוצה בעובדה שכל אחד מאיתנו שונה מרעהו, ולכן אי אפשר להשוות בין הבן של השכנה לבת הדודה. ישנם מקרים בהם ישנן בעיות המצריכות התערבות אורתודונטית מוקדמת. למעשה, כ-15% מכלל הילדים, זקוקים לטיפול אורתודונטי מוקדם. התערבות מוקדמת יכולה להקטין ולעיתים אף למנוע טיפולים גדולים ומורכבים בעתיד.

בעיות אלה יכולות להיות קשורות לבליטת יתר של הלסת התחתונה, בליטת יתר של השיניים העליונות, הפרעות בבקיעה, מנשך הפוך, וכד'.  לעיתים בעיות אלה גורמות להפרעות חברתיות והצקות, להגדלת סיכון לחבלות שיניים, להיגוי או תפקוד לא תקין.

מצבים אלה מצריכים טיפול מוקדם שמנצל את גדילת הלסתות (כחלק מתהליך הגדילה הכללי של הגוף), מאפשר החלפת שיניים תקינה, ועשוי להשפיע בצורה המיטבית ביותר בגיל צעיר, ולעיתים לפשט את הטיפול האורתודונטי העתידי ואולי אף למנוע אותו.

אז מתי כן נכון להגיע לבדיקת אורתודונט ?

ההמלצה של האיגוד האמריקאי האורתודונטי ושל האגודה האורתודונטית בישראל היא לבדיקה ראשונה אצל אורתודונט כבר בגיל 7-8. כן, כל כך מוקדם! בגיל זה, ישנה החלפה של החותכות החלביות, הטוחנות הקבועות כבר בקעו, וניתן לעקוב אחר דפוס גדילת הלסתות והחלפת השיניים.

רוב הסיכויים שלא ימצא צורך בטיפול מוקדם, אך כיוון שנעדיף לא ״לפספס את הרכבת״, תמיד עדיף לבדוק ולהיות ״על הצד הבטוח״, בדיוק כפי שאנחנו לוקחים את ילדינו לביקורות בטיפת חלב כשהם קטנים, לביקורות אצל רופא השיניים או רופא העיניים כשהם גדלים. כשהייתי ילדה אבי היה אומר "עדיף בדיקה נוספת מבדיקה חסרה".

מה צפוי בבדיקת אבחון של אורתודונט ?

בבדיקה מבוצעת היכרות, מתוך מטרה להבין את חייו והרגליו של הילד, ולהבין האם ישנה תלונה או בעיה שמפריעה לילד או הוריו. בהמשך מבוצעת בדיקה פשוטה, שבחלקה האורתודונט נעזר במראה. בבדיקה מתרשמים מתווי פניו של הילד, משיניו ומצורת סגירת הלסת. מהרגלים שונים (אם קיימים) ומסטטוס החלפת השיניים. במידה וימצא צורך אפשרי בטיפול אורתודונטי, ולאחר הסברים, המטופל ישלח למספר צילומים שיאפשרו אנליזה מלאה של הנתונים לשם התאמת תוכנית טיפול ויישור שיניים המותאמת לצרכים ולרצונות של הילד.

ואם יש צורך בטיפול ? יהיה לילד ״גשר״ בגיל צעיר?

אפשרי בהחלט. אמנם לא תמיד יש ״גשר״ על השיניים אלא רק בפלטה או מכשור נקודתי, אך במידה וימצא צורך בטיפול, אפשרויות הטיפול השונות יוצגו בפניכם ובפני ילדיכם, על מנת לקבל את ההחלטה הטיפולית המיטבית עבורכם. לרוב, טיפול מוקדם הינו טיפול קצר ונקודתי, שנמשך מספר חודשים. לאחר סיומו, תמשיכו בביקורת, בשמירה על התוצאה שהושגה ובמעקבים אצל האורתודונט על מנת לנתר המשך גדילה תקינה של הלסתות והמשך החלפת שיניים תקינה. במידת הצורך יוחלט על תזמון טיפול אורתודונטי נוסף. (להלן ״טיפול אורתודונטי מקיף״)

על הטיפול האורתודונטי המקיף, המבוצע לרוב לאחר סיום החלפת השיניים, במאמר הבא…

מאמרים נוספים רלוונטיים:

שתפו מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

קביעת תור

התור אינו סופי וייקבע על ידי המרפאה