האמלגם על סתימות שחזורים ואסתטיקה

שחזור אמלגם

האמלגם על סתימות שחזורים ואסתטיקה

כל אחד מאיתנו היה רוצה חיוך צחור כשלג, אנו מצטערים על ההקפדה הלקויה בנערותינו שהביאו אותנו לסתימות, או בשמן המקצועי שחזורים. לא נרצה שזה יהיה גורלם של ילדינו. לכן חשוב להבין מהם החומרים שאיתם עובדים רופאי השיניים ומה היתרונות שלהם, כך ניתן לקבל החלטה מושכלת ונכונה. אחד מהחומרים הוותיקים הוא האמלגם ואיתו נתחיל את המאמר שלנו.

את "החור" בשן יש למלא ולאטום כדי למנוע את המשך פעילותם של החיידקים. הפעולה הזאת נקראת סתימה אולם שמה המקצועי הוא שחזור כיוון שמשחזרים את מבנה השן כדי שהלעיסה בפרט ותפקוד הפה והשיניים יהיו תקינים, נוחים ובריאים.

אמלגם

האמלגם הינו אחד החומרים השימושיים ביותר ברפואת השיניים זה למעלה מ 150 שנים.

החומר מורכב למעשה מסגסוגת של מתכות שונות (כסף נחושת ובדיל) בריכוזים שונים המעורבבים יחד עם כספית ויוצרים את האמלגם איתו ניתן  לסתום את החורים שנוצרו בעקבות מחלת העששת בשיניים.

צבעו של האמלגם כסוף, הוא נוח מאד לשימוש, זול יחסית, עמיד לאורך זמן רב, אך דורש הכנה נרחבת בשן (הורדת חומר שן רב) לפני השימוש בו.

האמלגם מתקשה באיטיות ויש להימנע מאכילה כשעתיים לאחר הנחתו בשן, למרות שתהליך ההתקשות הסופי אורך מס' ימים עד כחודש.

כיום השימוש באמלגם הולך ופוחת בעיקר בגלל מראהו האפור והלא אסתטי וגם בגלל טענות לרעילותו עקב הפרשת אדי המתכות שבו ובעיקר אדי הכספית הנחשבים לחומרים רעילים בריכוזים מסוימים.

האמלגם מוחלף כיום ע"י חומרים לבנים מסוגים שונים, אשר בהם ניתן לבצע סתימות חזקות ומאד אסתטיות גם בשיניים אחוריות (בעבר השתמשו בחומרים אלו רק לשיניים קדמיות) וניתן לשמור בכך על כל השיניים לבנות ויפות.

יש לזכור כי החומרים הלבנים השימושיים כיום עוברים תהליך מתמיד של שיפור ושיכלול הן בתחום החוזק (עמידות) והן ביכולת הליטוש שלהם וזאת על מנת למנוע שינויי צבע לאחר זמן על פני שטח הסתימה ובעיקר בשוליה, והשימוש הנרחב בהם אף מוזיל את מחירן בהתמדה.

הבדל נוסף הקשור בסתימות הלבנות וסתימות האמלגם קשור בזמן הטיפול הקצר יותר באמלגם, במיומנות הרופא וניסיונו, בטכניקת הטיפול הרגישה יותר בסתימות לבנות, בקושי להשיג מגעים בין הסתימה הלבנה והשן הסמוכה לה וכתוצאה מכך יצירת רווח העלול לכלוא בתוכו מזון (דחיסת מזון – המהווה מטרד ודורשת שימוש תדיר ותכוף בקסמים אוחוטדנטלי)  ובסכנת היוצרות חללי אויר בחומר הסתימה עצמו.

סתימות לבנות מאפשרות אכילה ושתיה מיד לאחר גמר הטיפול משום שהחומר כבר "קשה" ומוכן לשימוש.

למתרפאים להם ישנן בפה סתימות אמלגם תקינות בשיניים אחוריות מומלץ שלא להחליפן, משום שכל הוצאת סתימת אמלגם ישנה גורמת לזיהום סביבתי, ולשאיפה מחודשת של אדי כספית ע"י המטופל והצוות, אלא אם כן הסתימה לקויה או שבורה.

סתימות האמלגם אחוזות בשן בצורה מכנית, ולכן הכנת השן לקבלתן דורשת הכנת חלל בעל מתאר רטנטיבי במיוחד ובעל עומק של לפחות 2 מ"מ כל זאת ע"מ למנוע נפילת הסתימה ו/או שבירתה.

בחומרים לבנים חיבורם לשן הינו בעזרת דבקים מיוחדים, אין צורך בהכנה נרחבת של החלל מסביב לעששת עצמה, ואין גם צורך בעובי רב של הסתימה. לכן שימוש בחומר לבן הינו שמרני יותר ומחליש פחות את השן.

יש לזכור עם זאת שהאמלגם הינו חומר מצוין, ותיק, אשר הולך ומאבד מגדולתו בעיקר מסיבות אסתטיות ובריאותיות, אך עדין לא נס לחו, ובמקרים לא מעטים הינו החומר היחיד בו ניתן להשיג תוצאות איכותיות לטווח הרחוק.

המלצתנו היא:

לשחזורים או סתימות בשיני חלב נמליץ לבצע סתימה באמצעות אמלגם.

בכל הקשור לסתימות אחרות, נכון לשקול כל מקרה לגופו ולפי התבחינים הבאים:

  • איזה שחזור (סתימה) יספק את המענה הטוב ביותר להצלת השן ושמירתה ?
  • איזה סתימה (שחזור) יעניק את התוצאה התפקודית הטובה ביותר ?
  • היכן נמצאת הפגיעה מהעששת ? בחלק הקדמי של הפה או בחלק אחורי נסתר ?
  • מה מידת החשיבות האסתטית של המתרפא ?
  • וכמובן שהנכון ביותר יהיה לספק את מירב המידע לרופא המטפל בכדי שזה האחרון יוכל להתאים את הטיפול המיטבי.

במרפאתנו אנו ממליצים בחום על טיפולים מונעים וביניהם טיפול איטום חריצים שבמרפאתנו נעשה אך ורק על ידי הרופא המטפל. זאת כמובן בנוסף להדרכות הצחצוח והשמירה על היגיינה ושאר "טיפים" ועצות שניתנות לשמירת בריאות הפה והשיניים.

שתפו מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

קביעת תור

התור אינו סופי וייקבע על ידי המרפאה