23.10.2007
מודל לחיקוי
לחברי…. שלום,
ובכן משימה לא קלה הטלת על כתפי, ואני כהרגלי נוטה לחלוק משימות כבדות משקל עם זוגתי שתחיה.
כבדת משקל מחד משום שאני בעצם חולק את מחשבותיי באופן גלוי ישיר והגון, ומאידך קל לי לעשות זאת משום היכרותי איתך, וידיעתי שלא יהיה בכך בכדי לפגום ביחסים בינינו אלא להעצימם בלבד.
שאלת: "מה התכונות הכי דומיננטיות שאתה מזהה באדם שיהפוך אותו לחברך?"
חשבתי ארוכות על התשובה לשאלה קשה זו. הגעתי למסקנה שהצבת סולם ערכים מול עיני בתחום של המוסר האתיקה וההתנהגות בו אתה נמצא בשלבים עליונים המחייבים אותי לקודים דומים, לפחות בשאיפה. כלומר, כאשר אני מרגיש אדם המושך אותי כלפי מעלה ומציב בפני רף גבוה בתחומים עיקריים וחשובים אלו.
שלושת התכונות שציינתי, מוסר אתיקה והתנהגות, אלו שלושת התכונות הדומיננטיות ביותר המשפיעות ומנווטות את התנהגותך. אין ספק כי האפליקציה של ערכים אלו בחיי היום יום היא מורכבת ומסובכת, ולו רק משום שאצל רוב בני האדם , ערכים אלו אינם מוצבים במקום הראשון.
זה גם גורם לך, לדעתי, לקונפליקטים, גם שלך עם עצמך, וגם שלך עם הסובבים אותך. הדרישות הגבוהות בתחומי המוסר האתיקה וההתנהגות שלך מעצמך, המתנפצות שוב ושוב מול המציאות היום יומית.
בנוסף אתה עובר בתקופה האחרונה שינויים מעניינים, הבאים לידי ביטוי בהוספת גוונים אפורים וורודים לשחור-לבן שאפיינו אותך. זה בא לידי ביטוי בתהליך שעברת שמעיד על פתיחות וכנות, ונכונות לעמוד מול המראה, ולהתמודד עם המשתקף ממנה, וזה בניגוד לתכונת הסגירות הבסיסית הטבועה בך, והבאה לידי ביטוי בשמירה קיצונית על פרטיותך.
היכולת שלך להסתפקות במועט, הבחירה בעיקר ולא בתפל, יושרך, הגינותך, יחסך לסובבים אותך, היכולת לפרגן באמת, הצבתך בסוף התור, האגו המצומצם, היכולת לקבל את האחר כפי שהוא ללא דעות קדומות, העובדה שאינך מדביק סטיגמות, אין בך שמחה לאיד, יוצרים לך קהל גדול של אנשים היודעים להעריך תכונות אלו. אינני יודע כמה מהם מודים בכך.
חשבנו, איזו בחירה תעשה כעת, כשאתה נמצא במקום בו לכאורה מחליטים החלטות, אך בעצם צריך לבחור בין אלטרנטיבות.
האם תלך בדרך הקודמת, הידועה והמוכרת אך הפחות מספקת, או תבחר בדרך חדשה, יצירתית בה תוכל לבטא את האני האמיתי שלך באופן מקסימאלי, למרות היותה בלתי מוכרת, חדשנית , על כל המשתמע מכך….
למרות שהכול נכתב בלשון יחיד, הרי שהדברים הם בשם שנינו,
טלי ואודי
(הערה*- לאחר כתיבת המכתב ושלחתו, נתחנו את מה שנכתב. אודי סרב להודות שעצם הפניה איליו ומה שכתב, על עצמו כתב…לכן אני מוסיפה הערה זו…שלא על דעתו, אבל בידעתו 🙂 )